שלבים בהתפתחות לפי קבוצות גיל

משחקים לילדים קטנים

כישורי מוטוריקה עדינה:
עד גיל שנתיים, הילד יוכל להרכיב לוח המורכב משניים עד ארבעה חלקים.

תורת הצורות:
– התחלה של מודעות לחוקים בסיסיים של בניית מילים (זיהוי מגדר, מספרים, זמן, דקדוק).
– בתחילה עד גיל שנתיים לערך, מגדר/מין המילים היא דרך הפכים (הוא – היא, כלב – כלבה).

מילים:
– שליטה ב”פחות” ו”יותר” עד גיל שנתיים.

– בשלב שבין גיל שנה לשנתיים הילד מתחיל ללמוד ולזהות שלכל אחד יש תיאור (אבא/אמא) או שם.
– בתחילה, הילד לומד כ-10 מילים או יותר, אך לקראת גיל שנתיים הכמות גודלת לכ-50 מילים.

יכולת להרכיב משפט שלם:
רוב הילדים הצעירים מתחילים לאגור אוצר מילים שמורכב מהקשרים כמו “הצעצוע שבאוטו” ו”אוטו צעצוע”, “אין… (מים)”, “וגם… (כדור)”.
 
יכולות פרקטיות:
– בעלי יכולת לזהות פעולות בסיסיות.

– לא מתקשרים עם אנשים זרים שאינם ההורים או בני משפחה קרובים.

כישורי מוטריקה עדינה:
– להחזיק אגרוף.

– התחלה של העדפות.
– שליטה בידיים.
– ציור של קו מאונך.
– לאחוז בכמות מדודה ביד

תורת הצורות:
– התחלה של שימוש נכון יותר בדקדוק דרך אסטרטגיות “ילדותיות” – לדוגמה “מידל” לעומת “מגדל”, “ממזור” לעומת “רמזור”.

– התחלה של שימוש במילות חיבור, תיאורים, שמות פועל ושמות עצם.

יכולת להרכיב משפט שלם:
השלב העיקרי לפני הרכבת משפט שלם הוא בתקשורת יומיומית, הצגת כלים דקדוקיים במשפט כמו מילות חיבור, נושא, נשוא וכדומה.

יכולות פרקטיות:
חשיפה למקורות תקשורת נוספים כמו גן, מרפאה ועוד.
החשיפה הזו תורמת להתפתחות הקוגניטיבית אבל לא ליכולת שלהם לפתח שפה מילולית.

כישורי מוטוריקה עדינה:
– להחזיק את הבוהן.

– שימוש אינדיבידואלי באצבעות.
– להחזיק בחוזקה יד של אדם אחר.
– להעתיק קו מאונך.
– ציור של קו מאוזן.
– לאחוז בעפרון עם בוהן ואצבע.
– שימוש במספריים לגזירה.

תורת הצורות:
– שליטה בחוקיה הבסיסיים של השפה והחיבור שלה (במגדר, מספרים, זמנים וחוקים).
– התחלה של שימוש בשמות נכונים לצורות והגייה נכונה של מילים.
– חיבורים בסיסיים של דבר והיפוכו וקשרים בסייסים כמו בריכה ומים.

מילים:
– גדילה של כמות המילים הנלדמת.

– המילים נלמדות בעיקר דרך השפה המדוברת.
– רוב המילים שהילד יודע בשלב זה הן שמות של עצמים – “כיסא”, “שולחן”, או של פעולות פשוטות כמו “לרוץ”, וגם מילים חברתיות כמו “בבקשה” ו”תודה”.
– המשמעות של המילים לאט לאט גודלת ומתרחבת, והילד לומד לדוגמה ש”כלב” הוא כלב, ולא כל חיה שהולכת על ארבע; וגם היכולת לתאר (“חם”, “כחול” וכו’).

יכולת להרכיב משפט שלם:
– שליטה במילים בסיסיות כמו “יונתן דוחף את האוטו” ו-“יש לי חטיף”.

– התחלה של שליטה במשפטים כמו “אני רוצה…”. יכולות הבעה של ילדים צעירים מושפעת מאוד מחוקי בנייה של משפטים ולא מחוקי דיבור.
– לפני גיל 3 הם כבר מסוגלים לדבר עם אדם מבוגר זר (לא בן משפחה).

יכולות פרקטיות:
מתקשרים עם ההורים ובני המשפחה, אך לא עם חברים.

מסוגלים לחקות את שפת הדיבור של בני המשפחה (הורים, אחים וכו’).

כישורי מוטוריקה עדינה:
– הילד יכול לצבוע משטחים קטנים עד בינוניים.

– הילד יכול לשרטט קווים במאונך ומאוזן ולצייר עיגול.
– ציור של צורות המורכבות מקווים מאוזנים ומאונכים כמו (+).
– התחלה של ציור דמויות הדומות לבני אדם (בהתחלה רק ראש ורגליים (החלק הקדמי מובהק) ובהמשך יתווספו אלמנטים נוספים.

תורת הצורות:
הילד שולט בחיבורים בסיסיים של שמות לאנשים, פעולות, תיאורים והשלמה של מילים ומשפטים.

מילים:
הילדים מעשירים את כמות המילים שלהם ע”י שימוש בשמות, פעולות ויצירת מילים חדשות ע”י שימוש ב”נוסחאות” מתוך עולמות התוכן שקרובים אליהם.

יכולת להרכיב משפט שלם:
– הילד מדבר ומרכיב משפטים פשוטים.

– הם מבינים, מפרשים ומשתמשים בכלים באופן נכון: מילות חיבור ושייכות (ה’ הידיעה, ליד, עם…), וגם במילים שמתארות כמות כמו “מעט”, “הרבה”, “קצת”, “המון” וכדומה.
– שימוש במילות יחס כמו “על”, “למטה”, “בצד”.

יכולות פרקטיות:
הילדים מסוגלים להביא רצונות, תחושות ואת הגישה או העמדה שלהם ביחס למה שקורה כרגע בשפה פשוטה לשומע.

הם מנהלים שיחות קצרות עם בני גילם ועם מבוגרים על מה שקרה או קורה כאן ועכשיו, ועל דברים פרי דמיונם, ספרים או סדרות טלוויזיה או סרטים.

קולות וצלילים – ערנות פיזית:
ילדים מזהים חרוזים ונהנים מחריזת חרוזים, מזהים דפוסים חוזרים בסיפורים שמספרים להם, ואף זוכרים חרוזים קצרים (“חרוז – תפוז”).

ידע הקשור באותיות:
הבנה שאותיות הן סימנים גרפיים (להבדיל מציורים, בתים וכו’).

קריאה:
הילדים מזהים את שמם כתוב.

כתיבה:
הילדים מזהים את שמם כתוב.

כישורי מוטוריקה עדינה:
אחרי כ-4.5 שנים, הילד לומד לצייר ריבוע וקווים אלכסוניים ולכתוב את שמו.

תורת הצורות:
הילד מבסס את היכולת לשלוט בכמויות ומשקלים.

מילים:
לילדים בשלב כבר יש מגוון רחב של מילים לשימוש: שמות, פעולות, וגם שימוש ב”נוסחאות” ליצירת מילים מורכבות יותר ומעולמות תוכן שונים.

יכולת להרכיב משפט שלם:
הילדים משתמשים במשפטים כללים ורחבים. הם מסוגלים לתאר אירועים שקרו בזמן ובמקום מסוים.

בשלב זה הם מתחילים גם להשתמש במילים שמתארות יחס לזמן כמו “לפני” ו”אחרי”, מילות סיבה ותוצאה כמו “עכשיו”, “ככה”, “למה” וכדומה.

יכולות פרקטיות:
הילדים מדברים עם אנשים מבוגרים על מגוון נושאים. הם מצליחים לנהל דיאלוג בשפה ברורה תוך שימוש בחוקי השפה, ומבדילים בין נושא השיחה לבין האדם שאיתו הם מדברים.

הם מתארים אירועים וחוויות שחוו בצורה פשוטה וקצרה.

קולות וצלילים – ערנות פיזית:
הילדים מסוגלים לזהות את הצלילים במילים ולתרגם אותם לכדי הברות, להפריד אותם ולחבר אותם מחדש, ואף להשוות אותם להברות אחרות.

ידע הקשור באותיות:
זיהוי חלק מהאותיות, לדעת את השמות שלהן, ולשייך אותם לצורה ולשם, תוך הבנה חלקית את סדר האותיות באלף-בית.

קריאה:
הילדים מזהים מילים שכיחות שמופיעות בגן, ומזהים גם את השמות הכתובים של חלק מילדי הגן.

כתיבה:
הילדים כותבים את שמם הפרטי (לפעמים תוך היפוך גרפי של האותיות או הצורה שבה הן נכתבות).

הם כותבים מילים באופן אקראי.
הם מתמידים בכתיבה במהלך משחק ובפעילויות היום-יומיות.

אחד המרכיבים של שפה עשירה הם הצבעים. הקונספט של צבעים הוא מורכב להבנה, כיוון והוא לא מוחשי (כלומר, אי אפשר להרגיש צבע). בדומה לפיתוח מיומנויות אחרות, למידת צבעים היא הדרגתית. בשלב הראשון לילדים בגילאי שנתיים עד שנתיים וחצי יש את היכולת להשוות צבעים. לדוגמה, להצליח להניח עיגול אדום על משטח אדום. בשלב השני, לקראת גיל שנתיים וחצי עד שלוש, לילדים כבר יש את היכולת לזהות את הצבע, לומר את שמו ולדעת להבדיל בינו לבין צבע אחר. לדוגמה, אם תבקשו מילדכם לתת לכם ריבוע צהוב, הוא יביא את הריבוע הצהוב ולא את הריבוע הירוק. בשלב האחרון, בגילאי שלוש עד שלוש וחצי, אם אשאל את הילד “איזה צבע זה?” ואצביע על צבע מסוים, הוא כבר ידע לזהות ולומר לי את שמו.

אחת התופעות בהתפתחות קוגניטיבית היא היכולת לזהות שמשהו קורה (בעיקר במשחק כמו “איפה אמא / אבא?” – “קוקו”). הילד יעדיף לחפש משהו במקום כלשהו בו הוא ראה אותו לאחרונה, אבל ללא היכולת לזהות שמשהו יכול לקרות מחוץ לטווח הראייה שלו. בגילאים האלה, לדוגמה, אם ילד יאבד כדור מתחת לספה, הוא ילך ויחפש אותו במקום האחרון בו הוא זוכר שהכדור היה (או היכן שהוא זוכר ששם אותו). במקרים האלה, כשלא ימצאו את מבוקשתם, הילדים לפעמים יעצרו את החיפוש, ואף יגיבו בכעס או אכזבה.
עד גיל שנתיים, הילדים כבר מבינים לחלוטין את העקרון של תנועה במרחב. הם אפילו יוכלו לדמיין תנועה של חפץ כלשהו, גם אם הוא לא בטווח הראייה שלהם, וילכו לחפש אחר היכן שהחפץ נעלם*. מבוסס על ספר של משרד החינוך בנושא חינוך ילדים בגילאי שנתיים עד שלוש (בהוצאת “מעלות”) ועל תוכנית הלימודים בנושא קריאה וכתיבה של גני ילדים.

פותח עבור בני שנתיים עד שלוש.

עד גיל שנתיים לערך, ילדים יכולים לחשוב על דברים מיוחדים דרך שימוש בחושים כמו מישוש, ריח וטעם.

לקראת גיל שנתיים, הילד מפתח יכולת לתאר את המחשבות שלו ואת החוויות המיידיות שלו עם אנשים, חפצים ואירועים שקרו והתפתחו.
הילד מגדיל את עולם הפנטזיה והדמיון וגם את הטרמינולוגיה רלוונטית כמו שימוש במונחים שמתארים בעיות.

בגילאי שלוש עד חמש, הם כבר יודעים לתאר פרטי מידע תוך שימוש בחפצים, תמונות או דיאגרמות.

לילדים בגילאי שנתיים עד שלוש, יש כבר מספיק מושגים התחלתיים בסיסיים. הבנה של כמותיות, צבעים ואף מערכות יחסים. הילד מבין באופן חלקי את הרעיון של המושגים האלו. תוכלו לראות את הייתרון הבולט בכך שללא היכולת לראות ולתאר דברים באופן כללי יותר, הם כן מסוגלים להבדיל בין אירועים ומצבים שונים הקשורים לאותם מושגים. לאורך שלבי ההתפתחות, ההתנסויות והמושגים שהילדים לומדים, היכולת הזו אף גודלת עוד. לדוגמה, ילדים בגילאי שלוש עד חמש מסוגלים לתאר אירועים שקרו עם חברים או בני משפחה בזמנים שונים במהלך היום.

ילדים בגיל שנתיים נוטים לאגד קבוצות של דברים שונים על בסיס שטחי (חד-מימדי), כיוון ואין להם את הבשלות להבין את הקונספט של קטלוג לפי קטגוריות.

ילדים בגילאי שנתיים עד שלוש מסוגלים לתכנן שלב אחד או שניים, אבל לא מסוגלים לתכנן דברים מורכבים יותר. בגילאי גן טרום-חובה וחובה, גודלת הבשלות שלהם להבין ולתכנן דברים מורכבים יותר.

לילדים בגיל שנתיים יש יכולת מינימלית להבין איך עובדים החושים, לכן האינטנסיביות של הבנת הרעיונות שלהם מתחילה רק בגיל הזה לאור ריבוי ההתנסויות, אך המושג הזה עדיין לא מעובד עד הסוף. לילדים תפיסה המבוססת על החוויות הסובייקטיביות שלהם בלבד. בגילאי הגן, התפיסה הזו מתרחבת והופכת לא רק ליותר אובייקטיבית אלא גם ליכולת להתחשב ולהבין את האדם האחר.

זיכרון של ילדים בני שנתיים-שלוש מבוסס על “המלחמות” שהילד מנהל. באופן כללי, ללא יכולת לתאר או לעצב אותן. ככל שגדלים, עם ריבוי ההתנסויות והחוויות ורכישת שפה עשירה יותר, הילד מסוגל לזכור ולתאר את הדברים במילים או מספרים. בגיל שנתיים עד שלוש, הם משתמשים באסטרטגיות זיכרון פשוטות מאוד: חזרה ושינון, קיבוץ מילים לפי נושאים, חיבור לחוויות או למידע קודם ובניית אירועים דמיוניים. הילדים בשלב זה מסוגלים גם לאבחן ולזכור מידע חדש.

בניסיון לפתור בעיות, ילדים בני שנתיים וחצי לרוב ייטו לפתרונות המושפעים מהחושים שלהם. הילד יפתור בעיות לרוב בדיעבד, על ידי ניסוי וטעיה (לעתים גם זה בדיעבד), וגם שימוש ביצירת בהירות. עד כה, אין ממצאים חד-משמעיים ומסקנות על ההכנה לפתרון הבעיות, ולעתים הדבר יהיה מאתגר לילדים להבחין בין שתי בעיות דומות ולהשוות להם פתרונות מן העבר. ממש לקראת גיל שלוש, הילדים מבססים את היכולת שלהם לבנות סכמות לפתרון בעיות, ואף מסוגלים לדמיין ולחשוב עם עצמם איך לפתור לפני שניגשים לבעיה. בגילאי גן, היכולת הזו גודלת אף יותר.

לימוד חווייתי – למידה עם חוויה חיובית
כל המשחקים יפים מאוד, מושכים את העין ומלווים במוסיקה נעימה.
כל המשחקים נבדקו ע”י הצוות החינוכי שלנו, חולקו לקבוצות גיל, וקוטלגו לפי הכישורים והמיומנויות שהם מפתחים.
כל המשחקים מפתחים את הכישורים והמיומנויות הבאות:

  • מהירות תגובה.
  • הסתגלות.
  • קואורדינציית עין-יד (מוטוריקה עדינה).
  • ריכוז.
  • הקשבה.
  • התמדה.
  • זיהוי צבעים.
  • ראייה מרחבית (תלת-מימדית).
  • תפיסה ויזואלית.
  • פיתוח כישורי שפה.
  • פתרון בעיות.

בנוסף, המשחקים מעלים את הבטחון העצמי של הילדים דרך מחמאות כשהם מצליחים, ועידוד כשהם לא.
לכל משחק הסבר על המיומנויות והכישורים שהוא תוכנן לפתח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *